מכתב מקדים: מתי הוא עוזר, מתי הוא מזיק, ואיך לכתוב אותו

מתי בכלל שווה לצרף

לא בכל הגשה. יש שלושה מצבים שבהם מכתב מקדים משנה משהו.

• כשיש בקורות החיים משהו שדורש הסבר: מעבר תחום, פער תעסוקתי, מעבר גיאוגרפי.
• כשאתם מתאימים חלקית ורוצים להסביר למה החלק החסר פחות קריטי ממה שנראה.
• כשיש לכם סיבה ספציפית לחברה הזאת: מוצר שהשתמשתם בו, בעיה שאתם מכירים מקרוב.
• ואל תצרפו מכתב גנרי. מכתב שאפשר לשלוח לכל חברה מעיד בדיוק על כך, וזה גרוע מכלום.

המבנה: שלוש פסקאות

הראשונה: למה המשרה הזאת ולמה החברה הזאת, במשפט או שניים ספציפיים.

השנייה: הדבר הרלוונטי ביותר שעשיתם, עם תוצאה. הרחיבו שורה אחת מקורות החיים במקום לחזור עליהם.

השלישית: מה אתם מציעים, ומשפט סגירה קצר. בלי "אשמח מאוד להזדמנות" באורך פסקה.

מה לא לכתוב

• "אני אדם חרוץ, אחראי ובעל יכולת עבודה בצוות". כל אחד יכול לכתוב את זה, ולכן איש לא קורא את זה.
• תקציר של קורות החיים. הם מצורפים ממילא.
• התנצלויות על מה שחסר. הסבירו קצר, אל תתנצלו.
• שם חברה שגוי. זה קורה יותר ממה שנדמה, וזה מסיים את התהליך.

איפה המכתב נכתב בפועל

בהרבה מהגשות בהייטק הישראלי אין שדה נפרד למכתב מקדים, ולכן השאלה המעשית היא איפה בכלל לשים אותו.

אם יש שדה הערות או שדה שנקרא "למה אתם מתאימים", זה המקום, ושתי פסקאות מספיקות. אם ההגשה היא במייל, גוף המייל הוא המכתב וקורות החיים מצורפים כקובץ נפרד. אל תצרפו את המכתב כקובץ שני כשהמייל עצמו ריק, כי קובץ נוסף הוא עוד לחיצה, והרבה קוראים לא ילחצו.

בפנייה ישירה בלינקדאין הכללים משתנים. שם מדובר בשלושה-ארבעה משפטים.

פסקה ראשונה, לפני ואחרי

לפני: "אני פונה בהתעניינות למשרת מפתח/ת Backend שראיתי באתרכם, ואשמח להצטרף לחברה מובילה בתחומה". אפשר לשלוח את המשפט הזה לכל חברה בישראל, וזה בדיוק מה שהקורא מזהה.

אחרי: "אני משתמש במוצר שלכם כבר שנתיים בעבודה היומיומית, ובשנה האחרונה בניתי סביבו כלי פנימי שמסנכרן אותו למערכת החשבוניות שלנו. המשרה הזאת היא בדיוק החלק שרציתי לעבוד עליו מבפנים". אותו אורך, אבל אי אפשר להעתיק את זה למקום אחר.

אם אינכם מצליחים לכתוב פסקה ראשונה שאי אפשר להעתיק, זה סימן טוב שאין צורך במכתב בהגשה הזאת.

קיצור דרך מעשי

שמרו פסקה שנייה אחת קבועה, ההישג החזק ביותר שלכם, וכתבו מחדש רק את הראשונה, זו שמדברת על החברה. זה מקצר את המכתב מארבעים דקות לחמש, וההפרש באיכות זניח.

ואם אתם מגישים להרבה משרות, שווה לבדוק אילו מהן באמת רלוונטיות לפני שמשקיעים בכתיבה. הגשה ממוקדת לעשר משרות מתאימות עדיפה על חמישים אקראיות.