קורות חיים לחיילים משוחררים: איך מתרגמים שירות לשפה של הייטק

תרגמו תפקיד, לא ראשי תיבות

מגייס בהייטק לא יודע מה זה רע"ן, וגם לא אמור לדעת. הוא כן מבין "ניהול צוות של 12 אנשים, אחריות על מערכת שעובדת 24/7".

הכלל פשוט: כל שורה בקורות החיים צריכה להיות מובנת למישהו שלא שירת. אם היא לא, כתבו מה עשיתם בפועל במקום איך קראו לזה.

• במקום שם היחידה, תחום העיסוק: תקשורת, סייבר, מערכות מידע, בקרת איכות.
• במקום דרגה, היקף אחריות: כמה אנשים, כמה מערכות, כמה משתמשים.
• במקום "אחראי על", מה השתנה בגללכם.

מה מותר לכתוב

זו השאלה שהכי מעכבת, והתשובה הזהירה היא גם הנכונה: תארו את סוג העבודה ואת ההיקף. לא את התוכן, לא את השמות ולא את היכולות.

"פיתוח כלי אוטומציה לצוות טכני, בסביבת Linux" מעביר את המסר בלי לגעת במה שאסור. אם אתם מתלבטים לגבי שורה מסוימת, היא כנראה לא צריכה להיות שם, וההשמטה תעלה לכם הרבה פחות מהחלופה.

הכותרת שאתם נותנים לעצמכם קובעת איך תסווגו

מדדנו את המשרות הפתוחות בהייטק הישראלי ומצאנו 56 ניסוחים שונים לאותן חמש-שש דרגות ותק. אין תקן שהמעסיקים מתיישרים לפיו, ולכן הכותרת שבראש קורות החיים היא זו שקובעת באיזו מגירה תיפלו.

משוחרר טרי נוטה לכתוב "מחפש עבודה ראשונה בהייטק", וזה מוריד אתכם מיד לתחתית הערימה. כתבו את התחום והכלים: "מפתח/ת Backend, Python, Linux, SQL". אם עבדתם עם הכלים האלה בשירות, זה מה שאתם.

שנתיים ניסיון במודעה זה לא בהכרח חסם

בדקנו גם את זה: מתוך המשרות שהמעסיק עצמו סימן כמשרת כניסה, כ-32% דורשות בגוף המודעה שנתיים ניסיון או יותר. הדרישה הזאת נכתבת הרבה פעמים כרשימת משאלות, ולא כתנאי סף.

שירות צבאי טכנולוגי הוא ניסיון תעסוקתי לכל דבר. עבדתם במשמרות, תחת אחריות, על מערכות אמיתיות, ולעיתים קרובות בהיקף שבוגר תואר טרי לא ראה מעולם. הציגו אותו ככזה, עם תאריכים ועם היקף.

הפער האמיתי הוא בהוכחה

רוב המשוחררים מגיעים עם יכולת עבודה, עמידה בלחץ ואחריות שקשה למצוא אצל בוגר תואר טרי. מה שחסר בדרך כלל הוא תוצר שאפשר להראות.

פרויקט אחד אמיתי שרץ, בקוד פתוח, עם README שמסביר איזו בעיה הוא פותר, סוגר את הפער הזה מהר יותר מכל קורס נוסף. הוא גם נותן לכם על מה לדבר בראיון.